נוכחות אב והיעדרו – נושא יום העיון שקיימה התחנה לטיפול בילד של המרכז הרפואי לבריאות הנפש טירת כרמל
ילדים זקוקים לדמות אב מובחנת שאיננה "תואם אימא". אב, שעם היותו אוהב וקשוב, מסוגל גם לשים גבולות ולהוות מודל הזדהות גברית. זהו המסר העיקרי שציינו מרבית המדיינים, ביום העיון שקיימה התחנה לטיפול בילד בנוער ובמשפחה בחיפה, של המרכז הרפואי לבריאות הנפש טירת כרמל, עם החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.
לדברי ניצה ריקלין –מנהלת התחנה, יום העיון נולד מתוך הבנה שאצל חלק גדול מהילדים המטופלים בתחנה נעדר האב מחייהם, אם בגלל פרידה מהאם (מה שכמובן איננו הכרחי ויש אבות גרושים רבים ששומרים על קשר רציף ומשמעותי עם ילדיהם), ואם בגלל נסיגת האב מתפקידו גם כאשר הוא חי עם האם והילד באותו בית.
ההרצאות שדנו באספקטים שונים של נוכחות-היעדרות אבהית, ניתנו ע"י אנשי מקצוע בכירים הן מהשטח והן מהאקדמיה:
*ד"ר קרין בן אריה ושמואל גרזי – שניהם פסיכואנליטיקאים המלמדים בבתי ספר לפסיכותרפיה אוניברסיטת חיפה, נתנו סקירה של ספרות תיאורטית על מקומו של האב לאורך הדורות.
*ניצה ריקלין - פסיכולוגית קלינית בכירה, בדקה "תחנות פרישה מאבהות" בניסיון להבין מדוע אבות שתפקדו בגיל צעיר של הילד, נסוגו בשלבי התפתחות מאוחרים יותר. ריקלין ניסתה להראות שלצורך תפקוד טוב, צריכים האבות להיות מסוגלים לקחת עמדות פרדוקסליות, לנוע בגמישות בין הפכים, דבר שחלקם עלול להתקשות בו.
*מיכל שמיר – פסיכולוגית בכירה בתחנה, הביאה בדרך של דוגמא קלינית, את חשיבות עמדת האם כזו שצריכה לפנות את הדרך, כדי לאפשר לאב לתפוס את מקומו. שמיר הדגימה כיצד אם עשויה להתקשות לקבל את השונות בהורות הגברית, לנסות לכוון את האב לנהוג בדפוסים שלה ומתוך כך לאבד אותו כשותף, והילד מפספס הזדמנות להיחשף להורות מזן שונה.
*סלין מרודס – פסיכולוגית קלינית בכירה בתחנה, הביאה את נושא משחקי הקופסה בטיפול הרגשי. במשחקי קופסה, בניגוד למשחקי דמיון, ישנם כללים וחוקים ברורים שיש למלא אחריהם. מתוך כך הם מייצגים את "סדר האב". מרודס הראתה כיצד בטיפול בילדים, יש חשיבות להכנסת משחקי קופסה וכיצד דווקא החוקים המגבילים מאפשרים בדיקת אזורים שנחשבים עבור הילדים כמסוכנים.
*ד"ר איתי אדרס – פסיכולוג קליני מנהל תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, ויואב כהן – עובד סוציאלי קליני, לשעבר עובדי התחנה, הביאו את סיפורה של קבוצת אבות ובנים שהנחו בתחנה, כשהשתמשו בספורט אתגרי ככלי טיפולי. הם הראו כיצד במהלך הפעילות הקבוצתית, חזר והתחבר הקשר שנפרם בין האב לבן (לחלק מהאבות היה נתק מהילדים).
*לסיום הוקרן סרטו של מתן יאיר "רשום לך בתעודת הזהות שאני אבא שלך" – סרט דוקומנטרי בו מתעמת הבמאי עם אביו שנטש אותו 18 שנים קודם, ועמו לא היה לו קשר.
ריקלין אמרה שהייתה השתתפות מרשימה של אנשי מקצוע ביום העיון, ורבים מהם ציינו כי סוף סוף מפנים מקום לדמות האב, שכן יש תחושה כי הן בתיאוריה והן בפרקטיקה, מושם דגש רב על הקשר המוקדם בין האם לילד, אך המקום הייחודי של האב נזנח.
