הרצאותיהם של פרופ' פוירובסקי וד"ר קריינין מהמרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, בכנס ה- 14 של איגוד הפסיכיאטריה בישראל זכו להתעניינות רבה

הגדל

פרופ' פוירובסקי וד"ר קריינין מהמרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, עוררו ענין רב כשהרצו על מחקריהם, בכנס ה-14 של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, שהתקיים בת"א בהשתתפות פסיכיאטרים אורחים רבים מחו"ל, תחת הכותרת: הפסיכיאטריה בישראל על פרשת דרכים - מה צופן העתיד?

                                                                                 

פרופ' מיכאל פוירובסקי – מנהל מחלקה במרכז, הרצה על: סימנים כפייתיים טורדניים בסכיזופרניה – דרכי אבחון וטיפול. לדברי פרופ' פוירובסקי השילוב בין סכיזופרניה והפרעה כפייתית טורדנית (O.C.D) נפוץ למדי, מה שמצריך אבחון מיוחד ודרכי טיפול שונות. חולים בשילוב כזה כשאינם מאובחנים, בדרך כלל אינם מגיבים לטיפול הרגיל במחלת הסכיזופרניה, מה שדן אותם לאשפוז ממושך. פרופ' פוירובסקי הציג בכנס שיטות טיפול עדכניות ואפקטיביות, פרי מחקר ממושך שיימשך גם להבא, שיעילות יותר לחולים אלה ומאפשרות לרבים מהם להשתחרר לקהילה וליהנות מאיכות חיים טובה יותר.

בד בבד עם ההרצאה שעוררה ענין רב, נבדקה בכנס (באמצעות שאלון) רמת הערנות של הפסיכיאטרים לשילוב המחלות, בעת אבחון החולים שבטיפולם.

 

ד"ר  אנטולי קריינין – מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, הרצה על מחקר שהוא מבצע

במשותף עם פרופ' מיכאל ריצנר מהמרכז לברה"נ שער מנשה, הבודק הוספת  פרגננולון לטיפול בצעירים שאובחנו לראשונה כחולים בסכיזופרניה או בהפרעה סכיזו-אפקטיבית (סכיזופרניה עם סימפטומים דיכאוניים או מאניים).

ד"ר קריינין הסביר כי הפרגננולון הוא הורמון שנמכר כתוסף מזון בחנויות טבע, לשיפור הזיכרון, לטיפול בעייפות ובדלקת פרקים. מטרת המחקר היתה לבדוק השפעת הפרגננולון על הביטויים השונים של המחלה שמתחלקים לשתי קבוצות. קבוצת הסימנים הפוזיטיביים: הזיות, מחשבות שווא, הפרעות התנהגות שקשורות להזיות ולמחשבות שווא. קבוצת הסימנים הנגטיביים: פגיעה ביכולת החשיבה, ביכולת להביע רגשות, פגיעה ברצייה (היעדר רצון לעשות משהו), התנתקות מהחברה והתבודדות. 

ד"ר קריינין אמר שהטיפול בקבוצת חולים זו היא אתגר רציני מאד, מאחר והמחלה במרבית המקרים מביאה לפגיעה קשה בתפקודם ובהשתלבותם החברתית והתעסוקתית. המחקר הראה ששימוש בפרגננולון בנוסף לטיפול הקונבנציונלי, משפר באופן משמעותי מספר מרכיבים, בעיקר של יכולת לבטא רגשות ויכולת ליצור קשר מילולי, משפר את הפרוגנוזה (תחזית) של המחלה ומשפיע לטובה על התהליך שלה, כאשר לטיפול הניתן לצעירים בתחילת המחלה יש השלכות מרחיקות לכת. ממצאי המחקר הצביעו על צורך במחקרי המשך בקבוצות גדולות יותר, כדי לאשש את הממצאים שהתקבלו ממחקר זה.

עבור לתוכן העמוד